שיווק הרימונים האיכותי מישראל מתחיל באוגוסט ומסתיים בדצמבר. ניתן לאחסן את הפירות ולשווקם עד  חדש פברואר, אך האיכות יורדת עם התארכות משך האחסון.  יצוא רימונים לאירופה מארצות אגן הים התיכון מסתיים בדצמבר ומוחלף בפירות באיכות נמוכה מחציו הדרומי של כדור הארץ. למרות הירידה באיכות, עולים המחירים הסיטונאים לרימונים בשוקי אירופה  מחודש ינואר ועד יוני ל 3.25 יורו/ק"ג לעומת 2.25 יורו\ק"ג בחדשי הקיץ והסתיו (רימון 2012, שלומי 2013 וקחל 2008 ) .  יש חשיבות כלכלית ושיווקית גדולה לנוכחות רציפה של פירות הרימון הישראלים בשוקי היצוא. האפשרות לקבל פרי בחודשים בהם חסרים רימונים בשווקים ומחירם גבוה יותר תקנה יתרון מובהק לשיווק רימונים מישראל בתקופה של פברואר- מרץ ואילך.  למוצרי רימון איכותיים כגון גרגרים פרוטים או מיץ, יש פוטנציאל שיווקי גבוה ואין אספקה של חומר גלם בתקופה זו. פיתוח תעשייה של מוצרי רימון בישראל מחייב אספקה קבועה מקומית של חומר גלם איכותי לאורך כל השנה.

 מיכלואי רימון ירוקי עד שנוצרו בין רימונים ירוקי עד ממקור הודי לבין זנים מסחריים ישראלים פותחו  ואוקלמו בערבה ונמצא שבתנאי הגידול המקומיים הם פורחים ברציפות כל השנה וניתן לכוון את הנבתם לעונה הרצויה בה אין אספקה של רימונים לשוק המקומי וליצוא כהשלמה ליצוא פירות רימונים מזנים נשירים.

במסגרת מחקר על מניעת הסתדקות פירות רימון ( תכנית שמבוצעת במסגרת קרן המדען הראשי של משרד החקלאות ) נבחן טיפול בג'יברלין על פירות רימון. נמצא בעבודה זו כי טיפול ממוקד בג'יברלין מקטין בצורה משמעותית את הסתדקות פירות רימון מטופלים. (הררי   ובורכוב 2012 ) .

עבודות הקדמיות שנערכו בעקבות ממצאים בעבודות שפרסמו בספרות, נערך דילול חנטים שהקטין את רמת ההסתדקות אך עדיין רמת ההסתדקות בחדשי החורף העדיפים מסחרית היתה גבוהה יחסית, מעל 22% .( הררי 2012 ).  היות ורמת הפריחה בזנים ירוקי העד גבוהה מאוד לאורך כל השנה, מעל 700 פרחים חדשים כל חודש הסרתם מחייבת השקעת עבודה ידנית רבה . הסרת פרחים וחנטים באמצעות ריסוס נבדקה בעבר ( הררי 2009 ) ונמצאה יעילה ביותר.  בעבודה זו שולבה גם הסרת חנטים באמצעות ריסוס בדילווט בשילוב עם אתרל.

בעבודה זו נבחנה גם  השפעת הטיפול על אורך חיי האחסון של פירות רימון מזנים שונים

נשירים הראה כי קימת השפעה על משך חיי האחסון בקירור של פירות הרימון כמו כן נמצא כי הטיפול בג'יברלין דחה את מועד ההבשלה וגרם לקבלת פירות גדולים יותר בהשוואה לטיפולי הביקורת ( הררי ובורכוב 2013 ).

    התוצאות ההקדמיות מעודדות ומתוות כיוונים למחקר משלים בו יבחנו זנים נוספים, ירוקי עד , מועדי יישום באזורי הגידול העיקריים בארץ במקביל לבחינה בתנאי הגידול בערבה, ובחינה מעמיקה על השלכות היישום על היבול העתידי. בוססה חלקה ייעודית במו"פ ערבה דרומית בה ניתן לערוך מחקר מקיף לבחינת אספקטים אלו.

לדוח המלא הקישו כאן —> קרא עוד