The post סיכום עונת מחקר 2016-2017 appeared first on Arava R&D.

לדוח המלא הקישו כאן —> קרא עוד

The post פיתוח שיטות לניטור עש התמר הקטן באמצעות פרומון המין appeared first on Arava R&D.

מטרת המחקר היא לצמצם את הפצת גורם המחלה ולהדבירה. המטרות הספציפיות של המחקר שנגזרות מהמטרה הכללית הן: (1) אפיון התפוצה של מחולל המחלה בארץ. איתור מקורות הנגיעות במקורות גידול בצל לבצלצולים ברחבי הארץ: (2) לימוד הביולוגיה, האטיולוגיה וטווח הפונדקאים של הגורמים. (3) אימוץ ממשק הדברה מתאים להתמודדות עם הפטרייה במקורותיה השונים כולל טיפול קרקע טרם הגידול וחיטוי חומר הריבוי (בצלצולים, שננות, שתילים) להבטחת חומר ריבוי חופשי מהפתוגן.

ממשק ההדברה שנבחן יכלול את המרכיבים הבאים: (1) טיפולי הדברה בחומר הריבוי (בעיקר בצלצולים ושננות) – טיפולים כימיים או חימום ושילובים שלם לקטילת הפתוגן בפקעות לפני השתילה; (2) חיטוי קרקע טרם הגידול על מנת להקטין את פוטנציאל האינוקולום בקרקע לפני הגידול; (3) טיפולים במהלך הגידול על מנת להשלים את הדברת הפגע והפחתת הנזק ובמקביל הגברת בריאות הצמחים ועמידותם למחלה.

מרכיב חשוב בממשק ההדברה הוא התחלת הפעולות בחלקות בהם מגדלים את חומר הריבוי בצלצולים (בדרך כלל באזור אחר בארץ בגלל מגבלות אקלים). על כן, טיפולי ההדברה יכללו גם טיפולי חיטוי וטיפול בזרעים על מנת להבטיח יצור חומר ריבוי (בצלצולים) חופשי מהפתוגן.

לדוח המלא הקישו כאן —> קרא עוד

The post התמודדות עם פוזריום פתוגני חדש בערבה, מחולל ריקבון בבצל, שום, ותירס appeared first on Arava R&D.

מבוא

עש התמר הקטן Batrachedra amydraula Lepidoptera: Batrachedridae)) (בטרכדרה) הינו מזיק מפתח ייחודי  לתמרים. זחלי העש ניזונים אך ורק מפרי התמר. העש חורף כזחל רדום. באביב הזחל חוזר לפעילות וניזון על התפרחות הראשונות, מתגלם, מתפרפר ובמרץ מופיע דור חדש ה"דור הראשון". בין אמצע  מרץ לסוף יולי, מקים העש 3-4 דורות, לאחר מכן נפסקת פעילותו עד לאביב הבא. משך דור (מביצה לביצה) נמשך כחודש. הזחל חי כשבועיים, במהלכם הוא גורם נזק לתפרחות ולפרי. פרי הנתקף ע"י העש נושר מהסנסן אך נשאר תלוי באמצעות קורים אותם טווה הזחל לפרי סמוך. בערבה מבוצעת הדברה תגובתית מיד עם גילוי הנגיעות. במידה והדברת הדור הראשון איננה יעילה, הדור השני והשלישי יפגעו בפרי לאחר הדילול והנזק עשוי להגיע ל 50% עד 75% מהיבול.

לדוח המלא הקישו כאן —> דו"ח מלא

The post בדיקה ראשונית של תכשירים חדשים להדברת עש התמר הקטן, עין חצבה 2013 appeared first on Arava R&D.

שימוש בחומרי הדברה מיד לאחר הגדיד הצליח להקטין את הנגיעות אבל לא למנוע נזק כלכלי במטע, ההדברה הייתה חלקית בלבד לכן הוחלט לחפש כיוון נוסף של שימוש באויבים טבעיים. לאחרונה הוחל בבדיקת תכשירי נמטודות להדברת חדקונית הדקל האדומה בישראל והתוצאות עד כה חיוביות, יישום זה עשוי להוות פתרון הדברתי טוב גם לעש התמר הגדול.

לדוח המלא הקישו כאן —> קרא עוד

The post הדברת עש התמר הגדול הגורם לנפילת ידות מג'הול בערבה appeared first on Arava R&D.

רקע תאור הבעיה ומטרות המחקר

קמחיות הן מזיקים קשי הדברה. נזקי קמחית ההדר וקמחית הגפן במטעי רימון הולכים ומחמירים. הדברת הקמחיות מתבססת על שימוש נרחב בקוטלי חרקים, בעיקר בתכשירים רעילים מקבוצת הזרחנים האורגניים כגון כלורפיריפוס, או על שימוש בתכשירים סיסטמיים מקבוצת הניאוניקוטאידים כגון קונפידור, תכשירים שאינם ידידותיים במיוחד לסביבה, לאדם, ולפאונה המקומית. יעילות ההדברה הביולוגית של הקמחיות באמצעות פאונת האויבים הטבעיים הקיימת במטע אינה ברורה. מטעי הרימון הוותיקים בערבה סובלים מאוכלוסיות גדולות של קמחיות הגורמות לנזק רב ובמטעים הצעירים רמת הנגיעות עולה משנה לשנה.למעשה הידע שנצבר לגבי כנימות קמחיות במטעי הערבה, רימונים והדרים, דל מאד. בעבר דווח כי יתכן ויש קשר בין רמת הנגיעות בקמחיות והנגיעות הגבוהה בעשי פרי המאפיינת את מטעי הרימון הוותיקים בערבה. בעקבות המגמה להרחיב את מטעי הרימון בערבה, בעיקר רימון בכיר, והנזק הרב שנצפה מפעילות קמחיות בחלקות הרימון בחוות מו"פ ערבה דרומית, נוצר צורך לפתח ממשק הדברה לכנימות קמחיות. ממשק שישתלב עם ממשק הדברה משולבת ידידותי לסביבה המיושם בחלקות רימון בערבה. לצורך ישום ממשק כזה יש צורך להגדיר את מין הקמחיות הפעילות בערבה, ללמוד את הפנולוגיה שלהן, ללמוד את מיני אויביהן המקומיים הפנולוגיה שלהם, ולבחון יעילות תגבור מלאכותי באוייבים טבעיים כאמצעי ידידותי להדברתן.

The post כנימות קמחיות במטעי רימון בערבה דרומית והדברתן appeared first on Arava R&D.

רקע תאור הבעיה ומטרות המחקר:

עש התמר הקטן Batrachedra amydraula Lepidoptera: Batrachedridae, מהווה את אחד ממזיקי המפתח של התמר. הדברה לא יעילה של המזיק עלולה לגרום לאובדן 90% מהיבול כתוצאה מנשירת פרי. ב 2010 ו 2011 זוהו חלק ממרכיבי פרומון המין של המזיק ע"י החוקרת הראשית וחובריה, אולם תוצאות ראשוניות הראו כי הזיהוי לא הושלם ויש להמשיך ולבדוק את הרכב הפרומון. מטרות העבודה ב 2012:

1.   קביעת המרכיבים הפרומונליים החשובים למשיכה וכיוונון היחסים בין מרכיבי הפרומון ללכידה מיטבית.

2. לימוד הפנולוגיה של עש התמר הקטן ע"י ניטור הזכרים לאורך כל השנה באמצעות פרומון המין, ניטור זחלים ופגיעתם באשכולות, בפרי מתפתח ובפרי בשל, ולימוד הקשר בין תוצאות הניטור בפרומון לניטור הזחלים בפרי.
3. התאמת הפיתיון והמלכודת לניטור בתנאי השדה לשימוש יעיל ונוח ע"י המגדלים

לדוח המלא הקישו כאן —> קרא דו"ח מלא

The post פיתוח שיטות לניטור עש התמר הקטן באמצעות פרומון המין appeared first on Arava R&D.

רקע תאור הבעיה ומטרות המחקר :

רימון בערבה מהווה נישה ייחודית, חדשה, מבחינת ממשק גידול ושיווק בהשוואה לאזורי הגידול המסורתיים במרכז וצפון ישראל. עקב תנאי האקלים הקשים בערבה, האיכות הנמוכה של הקרקע והמים, ומגוון הפגעים, יש לבחון, להתאים, ולפתח במידת הצורך את הידע הקיים באזורים היותר קרירים לתנאים המקומיים. במחקרים קודמים נמצא כי זני הרימון הבכירים, בעלי קליפה וארילים אדומים וזרע רך, "עכו" ו"שני-יונאי", גדלים בהצלחה בערבה ומגיעים להבשלה בסוף יולי (כחודש לפני הבשלת רימונים במרכז הארץ). תקופה ייחודית בה אין רימונים טריים באיכות גבוהה בשווקי היצוא. ניתן יהיה לשווק פרי לשווקים אלה בתנאי פרי מופחת כימיקלים הגדל בממשק הדברה משולבת ידידותי לאדם והסביבה. על מנת ליישם ממשק הדברה משולבת בגידול מסוים יש להגדיר את מזיקי המפתח של הגידול, ללמוד את הפנולוגיה שלהם, המועד בו הם גורמים לנזק בגידול, מהות הנזק ומשמעותו הכלכלית, אויבים טבעיים ואמצעי ההדברה היעילים ביותר. מהידע שנצבר עד כה בתחום הגנת הצומח ברימון, נראה כי קיים הבדל מהותי במגוון פרוקי הרגליים ברימון בערבה לאלה במרכז והצפון. ההבדל הוא בסוגים ומינים, אויבים טבעיים, פנולוגיה, הנזק לו הם גורמים ויעילות ההדברה של תכשירי הדברה המותרים ברימון. מסיבה זאת גובשה תכנית מחקר רחבה בתחום הגנת הצומח ברימון בערבה.

לדוח המלא הקישו כאן —> קרא דו"ח מלא

The post מזיקי רימון בערבה, הכרה פנולוגיה והדברה משולבת appeared first on Arava R&D.

1מו"פ ערבה דרומית, 2שה"מ משרד החקלאות ופיתוח הכפר, 3המכון להגה"צ מינהל המחקר החקלאי.

מבוא

רימון בערבה מהווה נישה ייחודית, חדשה, מבחינת ממשק גידול ושיווק בהשוואה לאזורי הגידול המסורתיים במרכז וצפון ישראל. עקב תנאי האקלים הקשים בערבה, האיכות הנמוכה של הקרקע והמים, ומגוון הפגעים, יש לבחון, להתאים, ולפתח במידת הצורך את הידע הקיים באזורים היותר קרירים לתנאים המקומיים. במחקרים קודמים נמצא כי זני הרימון הבכירים, בעלי קליפה וארילים אדומים וזרע רך, "עכ"ו ו"שני-יונאי", גדלים בהצלחה בערבה ומגיעים להבשלה בסוף יולי (כחודש לפני הבשלת רימונים במרכז הארץ). תקופה ייחודית בה אין רימונים טריים באיכות גבוהה בשווקי היצוא. ניתן יהיה לשווק פרי לשווקים אלה בתנאי פרי מופחת כימיקלים הגדל בממשק הדברה משולבת ידידותי לאדם והסביבה. על מנת ליישם ממשק הדברה משולבת בגידול מסוים יש להגדיר את מזיקי המפתח של הגידול, ללמוד את הפנולוגיה שלהם, המועד בו הם גורמים לנזק בגידול, מהות הנזק ומשמעותו הכלכלית, אויבים טבעיים ואמצעי ההדברה היעילים ביותר. מהידע שנצבר עד כה בתחום הגנת הצומח ברימון, נראה כי קיים הבדל מהותי במגוון פרוקי הרגליים ברימון בערבה לאלה במרכז והצפון. ההבדל הוא בסוגים ומינים, אוייבים טבעיים, פנולוגיה, הנזק לו הם גורמים ויעילות ההדברה של תכשרי הדברה המותרים ברימון. מסיבה זאת גובשה תכנית מחקר רחבה בתחום הגנת הצומח ברימון בערבה.

לדוח המלא הקישו כאן —>  קרא דו"ח מלא

The post מזיקי רימון בערבה, הכרה פנולוגיה והדברה משולבת appeared first on Arava R&D.

לדוח המלא הקישו כאן —>  קרא דו"ח מלא

The post עש התמר הגדול – האמצעים להדברתו ואומדן הנזק הכלכלי במטע התמרים appeared first on Arava R&D.