לדוח המלא הקישו —> כאן

The post תהליכי פיצוי בקליטת מים ויסודות הזנה appeared first on Arava R&D.

מטרת על: לימוד השפעת תכונות הקרקע, הצמח, ואלגוריתם הבקרה על היבול, מבנה וגודל מערכת השורשים, WP ו-WUE .

מטרות ייחודיות: א) קביעת ערכי סף שונים וניתוח תגובת השדה לערכי הסף: גודל מערכת שורשים, כמות שורשים בחיישן ה-GDT ומידת פיזור השורשים, מדידת רכיבי מאזן המים, וניתוח  WUE ו- WP ; ב) השוואה בין שני אלגוריתמים: גודל מנת השקיה קבוע עם תזמון משתנה ותזמון קבוע עם גודל מנה משתנה (בחינת התכנסות או התבדרות אלגוריתם ההשקיה); ג) הגדרה של פרמטר אחידות השקיה נפחית ואחידות השקיה נפחית מנורמלת להתפלגות השורשים (אחידות השקיה מנורמלת – יחס בין תכולת רטיבות להתפלגות שורשים); ד) בחינת שינויים בתכולת הרטיבות כתלות בזמן ובמרחב, כאשר המשתנים הם סוג הקרקע, מבנה מערכת השורשים של הצמח וערך סף להשקיה; ה) מעקב אחר התפתחות מערכות השורשים ותגובת השדה לתנאי אספקת מים לא סדירה תוך שימוש באלגוריתם השקיה מיטבי לתנאי אספקת מים מתמדת.

במקביל לביצוע מדידות בשדה ובמעבדה, תחקר כל מטרה גם באמצעות המודל HYDRUS 2D/3D כמודל הדמיה למערכת IOD : קרקע-מים-צמח וככלי לייעול המחקר במערכת ה-IOD.

לדוח המלא הקישו כאן —> קרא עוד

The post שימוש במערכת בקרת השקיה מדייקת – IOD : חקירת יחסי קרקע-צמח-מים, מדידת שורשים ואופטימיזציה של אלגוריתם ההשקיה appeared first on Arava R&D.

עלייה במליחות מי ההשקיה גורמת לעלייה במליחות תמיסת הקרקע ומקטינה את קליטת המים על ידי ‏צמחים. ‏הקטנה זו, יחד עם רעילות ספציפית של יונים שונים גורמת לפחיתה ביבול. הפתרון ‏המערכתי ‏להשקיה במים מליחים הוא הגדלה של כמות מי ההשקיה. הגדלה כזו גורמת למיהול של תמיסת ‏הקרקע והקטנת ‏רמת המליחות בה, ולשטיפה של המלחים המצטברים בקרקע אל מחוץ לבית ‏השורשים. ‏בנוסף, עלייה במליחות מי ההשקיה גורמת לתוספת של כמות המלחים הכוללת המוספת לשדה ‏ומגיעה בסופו של ‏תהליך למי התהום. עלייה במליחות מי התהום כתוצאה מהשקיה היא אחד התהליכים ‏העיקריים המסכנים את ‏מקורות מי התהום. הפתרון של הגדלת כמות מי ההשקיה במקרה של שימוש במים ‏מליחים מגדיל עוד את כמות ‏המלחים המוספת ומאיץ את תהליך זיהום מי התהום.‏

היות ומטרת השימוש במערכות ‏IOD‏ (Irrigation On Demand) היא העלאת היעילות הכלכלית של החקלאי והקטנת הפגיעה הסביבתית על ‏ידי ‏העלאת יעילות ניצול מי ההשקיה, והיות ובעבודה שנעשתה עד כה במו"פ ערבה דרומית הוכח כי ניתן לשמור על רמת היבול ‏תוך כדי ‏הקטנת השימוש במים, עולה השאלה מה תעשה הקטנה כזו במקרה של שימוש במים מליחים. ‏מטרות העבודה ‏הנוכחית כוללות לימוד של השפעת השימוש בשיטת דגימת פוטנציאל מי הקרקע והשורש ‏ואלגוריתם ההשקיה ‏שפותחו על יעילות השימוש במים ורמת היבול בתנאי מליחות, והתאמות נדרשות בדגימה ‏ובאלגוריתם כתוצאה ‏משימוש במים אלו.

במחקר הנוכחי גודל שום תוך שימוש מערכת ההשקיה מסוג IOD בתנאי מליחות שונים לבחינת יעילות המערכת בתנאים אלה. במסגרת הניסוי יישמנו השקיה בשתי מתכונות: השקיה משקית חד יומית הנקבעת על פי אידוי מגיגית (הנגזר מתנאי אקלים) והכפלה בפקטור גידול, והשקיה על פי אלגוריתם השקיה עצמאי (חלק ממערכת ה-IOD) הפועל על פי ערך סף של עומד באזור בית השורשים.

לדוח המלא הקישו כאן —> קרא עוד

The post תגובת צמחים לעיתוי ההשקיה appeared first on Arava R&D.

לדוח המלא הקישו כאן —> קרא עוד

The post השפעת מליחות מי ההשקיה על מרכיבי טעם ובריאות בחומר ריבוי של שום חופשי מווירוסים appeared first on Arava R&D.

השקיה במים שהגיעו ממתקן ההתפלה באשקלון גרמו לתופעות של מחסורי מגניון בגידולים שונים כמו בזיל, פרחים ועגבניות. תוספת מגניון למים פתרה את הבעיה. במחקר שהסתיים השנה הראינו את חשיבות הסידן, המגניון והיחס ביניהם במי ההשקיה על היבול והאיכות של עגבנייה ועמידותה כנגד מחלת רקבון הכתר. די ברור שלגידולים במצעים מנותקים יש הכרח להוסיף את היסודות החסרים בגלל חוסר היכולת של המצע לספק את היסודות לגידול הנמרץ. במרבית הקרקעות בישראל ישנו מאגר של סידן שכנראה יוכל לספק את צרכי מרבית הגידולים. לעומת זאת, מאגר המגניון קטן בהרבה מזה של הסידן. כפי שתואר למעלה מחסורי מגניון במגוון צמחים הופיעו בחלקות מסחריות אצל חקלאים בנגב שהשקו במים מותפלים. בניסוי מבוקר, שהתבצע על ידינו ברמת נגב, התקבלו מחסורים של מגניון בעגבנייה שגדלה בקרקע, כבר במהלך עונת הגידול הראשונה. צפוי שתופעות המחסור יתעצמו עם השנים כאשר מאגר המגניון בקרקע ילך ויקטן.

את המינרלים החסרים ניתן להוסיף כדשן, או לחילופין לספק אותם על ידי מיהול עם מים מליחים בהם ריכוז היסודות הללו גבוה. לשתי השיטות יתרונות וחסרונות: דישון המינרלים החסרים כרוך בעלות לא מבוטלת ודורש מערכת דישון נוספת, מאחר ולא ניתן להוסיף את כל היסודות החסרים  באותה תמיסת דשן בגלל בעיות שקיעה. בנוסף, ניתן לצמצם את מנת המים העונתית המקובלת כיום. מאידך, בשיטת המיהול אין עלות למינרלים ונפח המים גדל. החסרונות של שיטת המיהול הם עלייה במקדם השטיפה וזיהום הסביבה במלחים הנשטפים מבית השורשים. בחירת השיטה העדיפה דורשת אופטימיזציה אשר

לוקחת בחשבון את כל המרכיבים. מבדיקה ראשונית שעשינו עבור פלפל שגדל בערבה הצפונית לא מתקבלת תשובה ברורה לגבי   השיטה העדיפה. התברר שחסר לנו ידע רב בעיקר ביחס לתגובה של צמחים שונים לריכוזי מליחות נמוכים שלא היו זמינים עד כה וכיצד ישפיעו יחסי מיהול שונים על התוצאות. כמות המים המותפלים בישראל גדלה ובעתיד הקרוב יגיעו מים מותפלים לצרכים חקלאיים לאזורים נרחבים בארץ. הידע שיתקבל מהתוכנית הנוכחית ישמש לקבלת החלטות נכונות לגבי ניצול מיטבי של שימוש במים מותפלים לחקלאות.

לשאלה האם למהול מים מותפלים עם מים מליחים ובאיזה יחס, יש משמעות על כמות המים הזמינים להשקיה תוך התחשבות באיכות המוצר וזיהום הסביבה. עד כה, מחוסר ברירה החקלאות השתמשה במים בעלי איכות נמוכה ויש צורך אמיתי להמחיש את היתרונות של השקיה במים בעלי איכות טובה יותר תוך חסכון במים ומזעור הנזקים לקרקע ולמי התהום.

המחקר מיועד לקביעת מדיניות השקיה במים מותפלים בערבה הדרומית תוך כדי השאלה: האם מיהול מים מותפלים עם מליחים להוספת המינרלים שהורחקו בתהליך ההתפלה ודרושים לצמח על מנת להכניס גידולים חדשים ולקבל יבול מיטבי הינו פתרון נכון, כלכלי ובר קיימא מבחינה סביבתית?

לדוח המלא הקישו כאן —> קרא עוד

The post מים מותפלים להשקיית ירקות שדה בערבה הדרומית appeared first on Arava R&D.