בערבה הדרומית גדלים מעל 110,000 עצי תמר, כ- 92% מהם מזן מג'הול. צריכת המים השנתית של
דונם תמרים באזור היא כ- 2500-3000 מ"ק. הצריכה הכוללת של מטעי הערבה הדרומית היא כ- 25
מלמ"ק מים. חלק )כ- 8 מלמ"ק( מהכמות מסופק על ידי קולחי אילת ) 2.2 ~ דצ"ס\מ'(. השאר הם מים
מקידוחי האזור ) 2.2-6.5 דצ"ס/מ'(. עלייה במליחות מי ההשקיה גורמת להשפעות שליליות קצרות
וארוכות טווח על הצמח. בטווח הקצר נצפה לירידה בקצב קליטת המים והטרנספירציה ולירידה ביבול.
בטווח הארוך ההשפעה על יבולים רב שנתיים מתבטאת ברעילות הנגרמת על ידי יונים ספציפיים
המצטברים ברקמות שונות של הצמח ופוגעים בתהליכים פיזיולוגיים. ברוב המקרים ניהול ממשק השקיה
במים מליחים מתבסס על השקיה בכמויות עודפות כאשר המטרה היא לשמור על מליחות נמוכה ככל
האפשר בשכבת בית השורשים. איכות המים תשתנה עם כניסת מים מותפלים ושיפור איכות מי הקו.
מחיר המים בישראל נקבע לפי איכותם. השאלה עליה ננסה לענות במסגרת מחקר זה היא: מהן השפעות
השקיה במים באיכויות שונות על יבול )איכות וכמות( של מטע מג'הול בוגר ?

להמשך קריאה:אופטימיזציה של השקיית מג'הול – תגובת מטע בוגר לאיכויות מים וכמויות