שום הגינה (Allium sativum L) הינו גידול בעל חשיבות עולמית המשמש כתבלין פופולארי, צמח התורם לבריאות (functional food) וכצמח מרפא. בסקר שבוצע על ידי ה-FAO באשר לייצור שום בשנים 1999-2009 נמצאה עלייה של כ-170% בייצור העולמי וכ-200% בישראל (https://faostat.fao.org 2011) ומגמה זו נמשכת, בעיקר בשל השימוש הגובר במשקי בית ובתעשייה. בארץ גידלו בשנה האחרונה כ- 9,000 טון שום על שטח של כ- 11,500 דונם. אולם, כמות זאת אינה מספקת את הביקוש הישראלי, ורוב השום המשווק בארץ מקורו בסין. שום סיני מתאפיין בשננות קטנות בעלות טעם פגום, והצרכן הישראלי מעדיף שום מקומי, שמצטיין בטעמו ובתכולת חומרי הבריאות שבו. בנוסף, ייצור השום, על זניו השונים, מוגבל בעיקר על ידי נגיעות במחלות וירוסים במהלך הגידול. הזנים השונים נפגעים קשות על-ידי מחלות ווירליות, ופגעים בחומר הריבוי הגורמים לפחת במהלך הגידול והאחסון. בשנים האחרונות התקיים פרויקט לניקוי שום מהזן "שני" מוירוסים בשיטת הריבוי המריסטמטי על-ידי רפי סולומון (ז"ל), מרג'ורי קוך ויואל שיבולת. חומר הריבוי שנוצר במהלך זה, אפשר ייצור של חומר מוצא הנשמר בבתי רשת בתנאים מבוקרים המונעים את אילוחם מחדש. לאחר ריבוי ווגטטיבי של צמחי האם, השננות גודלו בשדות מסחריים הניבו בצלים גדולים ואיכותיים מאלה של השום הרגיל.

פיתוח מותג של שום חופשי מוירוסים דורש מחקר שיאמת את יתרונותיו בגידול, ביבול, בתנובה למ"ק מים ולק"ג דשן, בתכולת החומרים מכילי הגפרית התורמים לטעם ובריאות במוצר הנאכל ובאחסון. ראוי לציין שהטכנולוגיות שפותחו לאחסון שום נועדו לשימור של מראה, טעם, מרקם ואיכות למאכל של מוצר מוגמר, אך מעט ידוע על השפעת האחסון על כושר הגידול של השום לאחר השתילה. תצפית לבחינת ההשפעה של תנאי האחסון לא מבוקרים על חומר הריבוי והתפתחות הצמחים לאחר השתילה,שבוצעה ב-2010 בארץ, הצביעה על פגיעה קשה בכושר הגידול ותנובה של שננות הריבוי. לכן מצאנו לנכון לבחון מעבר לשיטת אחסון מבוקר טמפרטורה ולחות והתאמתו לחומר הריבוי של שום, לצורך מיקסום ייבול ואיכות המוצר סופי.                                                                                                                                                                            בניסוים שבוצעו בשנה ראשונה של המחקר (2012-2013)  נמצא כי אחסון ב- 33 מ"צ גרם להתפתחות צמחים גדולים, לאחר השתילה, עם משקל, קוטר בצל ומספר השננות גדולים יותר.  מרכיב חשוב שנראה

שהושפע על ידי האחסון בטמפ' שונות, הייתה האינדוקציה להתבצלות בשדה. בטמפ' הנמוכה (2 מ"צ) ניתן להבחין בהתבצלות מוקדמת המתרחשת במקביל להזדקנות העלים וירידה ניכרת במשקלם, דבר שיכול להעיד על מעבר מוקדם של מוטמעים לבצל המתפתח. לעומתם, השננות שאוחסנו בחום הצמיחו עלים מאוחר יותר, הצמחים שהתפתחו מהן היו בעלי עלווה עשירה, שאיפשרה צימוח ומקור אנרגיה להתפתחות בצל גדול ורב שננות.

לדוח המלא הקישו כאן —> קרא עוד