אירוס שחום (Iris atrofusca) כצמח עציץ פורח וחמר ריבוי לגינון

פרטי דוח מחקר:

במידה ותרצו לשלוח הודעה למחבר המחקר, הקישו על שמו ותועברו לטופס שליחת הודעה, בעמוד האישי שלו.

שמות החוקר/ים:

מיכל שוורצברג, מוטי הררי – מו"פ ערבה דרומית; איריס ידידיה –מנהל המחקר החקלאי, מחלקה
לפרחים; משה ברונר ורון צוראל – מו"פ ההר המרכזי; גדעון לוריא – שה"ם, מחלקה לפרחים

מבוא
מו"פ ערבה דרומית מפתח את נושא העציצים הפורחים ליצוא כענף חדש המתאים לאיזור הערבה בהיותו ענף חרושתי בגישה, ברמה הטכנולוגית הנדרשת, ברמת ההשקעות וברמת ההכנסות ליחידת שטח, מים ועבודה. לעציצי אפונת המדבר (Swinsona formosa) , היביסקוס עב גביע (Hibiscus subderiffa) , ונץ חלב דוביום (Ornitugalum dubium) פותח פרוטוקול גידול המותאם לתנאים הייחודיים של הערבה. יש חשיבות ליצור מגוון גידולים המאפשר ניצול יעיל יותר של מערכות היצור היקרות, פיזור טוב יותר של העבודה ונוכחות רחבה יותר בשוק.
אירוס שחום (Iris atrofusca) הינו אחד מ- 8 מינים של אירוסי ההיכל (Iris section Oncocylus) האנדמים לישראל ונחשבים לפרחי הבר הגדולים והיפים ביותר בארץ. פרחים אלו נדירים, מוגנים ומופעם מרשים ביותר. צמח מוגן זה גדל במספר אתרים מצומצם בדרום הארץ, אחד מהם נמצא מדרום לתל ערד. גד"ש דרום הר חברון המעבד שטחים אלו קיבל אישור מרשות שמורות הטבע להעתיק את הצמחים הגדלים בשטחים המעובדים על מנת למנוע את השמדתם. צבעו הייחודי של האירוס השחום – שחור-חום כהה עם פספוס על השפית נדיר ביותר בשוק ההורטיקולטורי.

לדוח המלא הקישו כאן —>  קרא דו"ח מלא

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter