חוקר ראשי: מוטי הררי
חוקרים נוספים: תיקי קגן וערן לוין
רקע, תאור הבעיה ומטרות המחקר:
בזני רימון רגילים הקטיף ידני כיון שבעת ההבשלה הפרי נותר מחובר היטב לעוקץ ולענף. עובדה זו מייקרת מאוד את עלויות הייצור, מצריכה כוח אדם רב ופוגעת בכושר התחרות של הרימון. בעבודה מקדימה נמצאו, בעיקר בקרב מיכלואי רימון ירוק עד, טיפוסים המפתחים רקמת ניתוק בין העוקץ לפרי וכתוצאה מכך בעת ההבשלה הפירות ניתקים בקלות ללא צורך בניתוק העוקץ באמצעות מזמרה כמקובל בזני רימון מסחריים.
בניעור ידני במועד הקטיף הראשון ברימון ירוק עד מהזן EG2 ניתקו כ- 60% מהפירות. כל הפירות שנוערו היו בשלים והכתר שהוא בעל חשיבות אסתטית רבה כמעט ללא נפגע בעת הניעור. ממצאים אלה מראים שיש אפשרות לפתח זני רימון ושיטות מיכון המתאימים לקטיף מכני ולחסוך בכך כמות עבודה רבה הקשורה בקטיף.
לדוח המלא הקישו כאן —> קרא דו"ח מלא
