חוקר ראשי: מוטי הררי

חוקרים נוספים: תיקי קגן וערן לוין   

רקע, תאור הבעיה ומטרות המחקר:

בתצפיות ראשוניות אובחן כי לזנים ירוקי העד נטייה לסידוק, תופעה פיזיולוגית מוכרת ונפוצה גם בקרב זנים מסחריים מקובלים.   בתצפית נמצא כי היקף הסידוק יכול להגיע לכדי 40% מהפירות. כמו כן נמצא כי הסתדקות הפירות מתרחשת בעיקר בחדשי החורף וכמעט ואינה מופיעה בחדשי הקיץ. דילול הקטין בצורה משמעותית את רמת ההסתדקות והשפיע גם על גדל הפרי. בעבר נערכו במקומות שונים בעולם ניסויים במניעת הסתדקות על ידי יישום ג'יברלין בזני רימון נשירים,  דובדבנים ופירות נוספים  אך התוצאות לא היו מובהקות. בניסויים הקדמיים  רוססו בג'יברלין עצי רימון ירוק עד במו"פ ערבה דרומית ובזני רימון נשירים במושבות השומרון והתקבלו תוצאות מבטיחות של הפחתה ניכרת בסידוק הפירות, דחיית מועד הקטיף ועליה בגדל הפירות.  מטרת המחקר – בחינת מועדי יישום הג'יברלין וריכוזם על מניעת הסתדקות פירות רימון ירוקי עד ונשירים. בחינת ההשפעה של טיפולים אלו על הפריחה בעונות עוקבות .

לדוח המלא הקישו כאן —> קרא דו"ח מלא