בחינת עלויות, הספקים, כח אדם ואיכות פרי בגדיד מכני וגדיד ידני כאמצעי לשיפור וחסכון בימי עבודת אדם

פרטי דוח מחקר:

במידה ותרצו לשלוח הודעה למחבר המחקר, הקישו על שמו ותועברו לטופס שליחת הודעה, בעמוד האישי שלו.

שמות החוקר/ים:

בישראל כ 32,000 דונם מג'הול, זן התמרים העיקרי והחשוב ביותר בענף. הפדיון לדונם נע בין 12,000 ל 36,000 שקל לשנה. רוב התוצרת מיוצאת. בשנים הקרובות עקב הכפלת היבול וצמצום מספר העובדים הזרים בחקלאות צפוי מחסור חמור בעובדים בעיקר לגדיד החייב להתבצע כאשר הפרי מבשיל. בתחילת שנות האלפיים הוחל בפיתוח מערכות לגדיד מכני של מג'הול עסיסי. למרות שהמערכות שנבנו הביאו לחסכון הן בכח אדם והן במיכון, גדיד מכני של מג'הול עסיסי מבוצע רק בשני משקים, שהם פחות מ 5% משטח המג'הול בישראל. אי אימוץ גדיד מכני בשאר המטעים נובע בעיקר מהחשש לאיבוד פרי ופגיעה באיכות ומחוסר ידע לגבי המערכת המתאימה לרכישה.

מטרת המחקר: חקר ביצועים, איסוף, ניתוח והשוואה בין מערכי גדיד מכני וגדיד ידני שונים בשיטות של חקר עבודה והנדסת ייצור ככלי תומך החלטה ולהאצת המעבר מגדיד ידני למכני במג'הול עסיסי לצורך חסכון בעבודה ואמצעים.

תוצאות: נבדקו שלושה סוגים של מערכי גדיד: גדיד ידני, גדיד שרוולים (יהל) וגדיד מכני. המערכים נבדקו במגוון מטעים הכוללים מגוון העצים המניבים בערבה: מגיל 8 עד 40 שנה; גבהים : 5 עד 18 מטר; ורמות יבול שונות; בשיטות של חקר עבודה. המערכים השונים נבדקו מספר פעמים בשתי עונות. התוצאות מראות כי לא נמצאה פגיעה באיכות הפרי בגדיד מכני בהשוואה לגדיד ידני. נמצא כי פחות מ 10% מהפרי נושר אולם כמות זו מצטמצמת מעונה לעונה. במערכי גדיד מכני מסוג "חרגול" ו"סופר חרגול" יש חסכון של30% עד 50% בעובדים ו50% עד 70% בכלי גובה המתבטא ב 27 עובדים ו 15 כלי גובה ל 1000 ד' מג'הול בוגר. נמצא כי אחוז הזמן היצרני בגדיד מכני נמוך ולכן יש פוטנציאל לשיפור נוסף. נקודת התורפה של מערכות גדיד מכני היא המנערת ויש לשפרה.

מסקנות והמלצות: מומלץ למגדלים לעבור לגדיד מכני לחסכון בכח אדם ומיכון ללא חשש מפגיעה באיכות הפרי. יש להמשיך את המחקר בגדיד מכני על מנת ליעל את שיטות העבודה ולהגדיל את החסכון. לבצע תכנית נפרדת במטרה לשפר את  מערכת הניעור.

לדוח המלא הקישו כאן —> קרא דו"ח

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter