יעול העבודה בהאבקת תמרים באמצעות טעינה אלקטרוסטטית

פרטי דוח מחקר:

במידה ותרצו לשלוח הודעה למחבר המחקר, הקישו על שמו ותועברו לטופס שליחת הודעה, בעמוד האישי שלו.

שמות החוקר/ים:

שמואל גן-מור, – המכון להנדסה חקלאית, מינהל המחקר החקלאי
– המחלקה למדעי הצמח, אוניברסיטת תל אביב
אפי טריפלר – גידולי מטע, מו"פ ערבה דרומית
– המכון למדעי הצמח, מינהל המחקר החקלאי

תקציר
התמר הוא צמח דו ביתי המואבק באמצעות הרוח. מגדלי התמרים בישראל משתמשים ב דרך כלל ב שיטות האבקה הצורכות מעט אבקה אך עתירות ב עבודה. כאשר יש חשש לפיגור בתהליך ההאבקה משתמשים חלק מהמגדלים בשיטות הכוללות כוונון לא מדויק והצורכות כמות גדולה של אבקה ומעט עבודת אדם.
מטרת העבודה הנוכחית הינה פיתוח מערכת להרבצת אבקה על פרחי תמר שתהא יעילה הן מבחינת עבודת אדם והן מבחינת החסכון בשימוש באבקה. המערכת מצמצמת את כמות האבקה הנדרשת ע"י שימוש בכוונון מדויק ובטעינה אלקטרוסטטית ומצמצמת את העבודה ע"י תנועה מהירה יחסית.

כדי לאפשר תנועה מהירה של הכלי יש להרחיק את מוצא האבקה וזרם האוויר למרחק של כ- 3 מטר מהתפרחות, המהוות את המטרה, אך נוצרה בעיה שאינה קימת במערכות מקובלות לטעינה אלקטרוסטטית. בשימושים תעשיתיים מקובל טווח ריסוס אלקטרוסטטי של כחצי מטר בין המוצא למטרה וההרבצה מבוצעת בתאים ללא רוח. הרחקת המוצא מהמטרה גורם לדילול בענן האבקה ולהקטנת המטען הנפחי של הענן והשדה החשמלי באזור המטרה. משבי רוח במטע מחיבים הגברה של מהירות ונפח סילון האויר ונגרמת הקטנה נוספת במטען הנפחי של הענן. כדי לפתור בעיה זו בוצעו ניסויי מעבדה לאופטימיזציה של מהירות ונפח סילון האויר
בהרבצה אלקטרוסטטית בטווחים רחוקים.

לדוח המלא הקישו כאן —>  קרא דו"ח מלא

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter