השרשת חוטרי תמר קטנים במשתלה כדרך לריבוי תמרים

פרטי דוח המחקר:

לשליחת הודעה פרטית לחוקר/ת, לחצו על השם למטה, ותשלחו ל "טופס יצירת קשר" בעמוד האישי שלו/ה:

שמות החוקרים:

משה גורן, עודד דגני, סיסאי יצחק ויובל כהן

המחלקה לעצי פרי, המכון למדעי הצמח, מנהל המחקר החקלאי.

אפי טריפלר

תחנת ניסיונות יטבתה, מו"פ ערבה דרומית.

 מבוא

ענף התמר (Phoenix dactylifera L.) הוא מענפי החקלאות הרווחיים והיציבים בישראל. היקפו בשנת 2006 עומד על כ- 30,000 דונם. בשנים האחרונות מתפתח ענף התמר בקצב של כ- 10% בשנה (מפקד מטעי התמרים 2006). באופן מסורתי, התמר מרובה באופן וגטטיבי מחוטרים (איברהים, 1998; ברנשטיין, 2004; Zaid, 1999). נבחרים חוטרים גדולים מאוד במשקל של כ- 25-20 ק"ג. בשיטה זו חוטרי הקרקע מנותקים מצמח האם ונלקחים לנטיעה וחוטרי האוויר העליים, הצומחים בחלקו התחתון של הגזע, "מאורגזים" ומושרשים על צמח האם. חוטרים אלה מהווים מעמסה על עץ האם הצעיר, פוגעים בקצב הצימוח שלו, מעכבים את כניסתו לניבה ומסרבלים ומייקרים את הטיפול השוטף במטע. בנוסף לכך הצורך בשימוש בחוטרים גדולים, מאפשר ניצול של מספר חוטרים מוגבל לעץ וגורם להשמדה של רוב החוטרים הנוצרים על העץ.

לדוח המלא הקישו כאן —>  קרא דו"ח מלא

Facebook
Twitter