בשנים השנים האחרונות אובחנה בבצל לבן שגדל בערבה הדרומית מחלה חדשה שנגרמת על ידי פוזריום ומאופיינת בתסמינים של ריקבון יבש על הגלדים החיצונים ועליהם מסת נבגים בצבע ורוד סלמון בולט. בעבודה הקדמית שביצענו בערבה הדרומית הצלחנו לבודד את גורם המחלה ולהשלים את מבחן קוך להוכחת אחריותו לגרימת הריקבון ותסמיני המחלה. גורם המחלה הוגדר כ- Fusarium proliferatum. זהו פתוגן חדש בבצל שדווח עד היום רק במערב ארצות הברית ובסרביה. כיום הנזק הישיר מגורם המחלה הוא חוסר היכולת לשווק בצל לבן, שכן תסמיני המחלה פוסלים אותו לשווק. זאת ועוד, הפטרייה Fusarium proliferatum מוכרת כפתוגן על גידולים כגון תירס והיא מפרישה מגוון מיקוטוקסינים כגון Fumonisim B1, Moniliformin, Fusaproliferin. על כן לנגיעות ירקות בפטריה עלולות להיות השלכות של בטיחות מזון ובריאות הצרכן מעבר להתמודדות עם הפתוגנים. תחום הפונדקאים שנתקפים על ידי Fusarium proliferatum כולל, על פי הידוע, גם שום. בקיץ 2009 נבחנו מדגמים של בצלצולים משדות בעמקים הצפונים שיועדו לגידול בערבה הדרומית. הפטרייה Fusarium proliferatum בודדה בשכיחות גבוהה ממרבית הבצלצולים, עדות לכך שהפטרייה נפוצה בקרקעות בצפון הארץ והפוטנציאל לאילוח הקרקעות בארץ הוא עצום שכן העמקים הצפוניים מהווים את המקור לבצלצולים כחומר ריבוי. במבחני אילוח במעבדה מצאנו כי כל זני הבצל נתקפים על ידי הפטרייה והתסמינים דומים. ההבדל בשדה נובע מצבע הקליפה של הבצל הזהוב אשר מקשה על זיהוי הפטרייה. ממצאי בדיקות קרקע הנערכים מדי שנה מאז גילוי המחלה בערבה הדרומית, מצביעים על עליה מטרידה בהימצאות הפטרייה Fusarium proliferatum , ומאשרים את החשש לאילוח אפשרי של הקרקעות. בנוסף לכך, החקלאים בערבה הדרומית הקימו ענף לגידול שום לריבוי חופשי מוירוסים. התוצר מסופק למגדלי השום ברחבי הארץ לצרכי זריעה. אילוח אפשרי של הקרקעות בהחלט מסכן את עתיד ענף הזה.
מטרת המחקר היא לצמצם את הפצת גורם המחלה ולהדבירה. המטרות הספציפיות של המחקר שנגזרות מהמטרה הכללית הן: (1) אפיון התפוצה של מחולל המחלה בארץ. איתור מקורות הנגיעות במקורות גידול בצל לבצלצולים ברחבי הארץ: (2) לימוד הביולוגיה, האטיולוגיה וטווח הפונדקאים של הגורמים. (3) אימוץ ממשק הדברה מתאים להתמודדות עם הפטרייה במקורותיה השונים כולל טיפול קרקע טרם הגידול וחיטוי חומר הריבוי (בצלצולים, שננות, שתילים) להבטחת חומר ריבוי חופשי מהפתוגן.
ממשק ההדברה שנבחן יכלול את המרכיבים הבאים: (1) טיפולי הדברה בחומר הריבוי (בעיקר בצלצולים ושננות) – טיפולים כימיים או חימום ושילובים שלם לקטילת הפתוגן בפקעות לפני השתילה; (2) חיטוי קרקע טרם הגידול על מנת להקטין את פוטנציאל האינוקולום בקרקע לפני הגידול; (3) טיפולים במהלך הגידול על מנת להשלים את הדברת הפגע והפחתת הנזק ובמקביל הגברת בריאות הצמחים ועמידותם למחלה.
מרכיב חשוב בממשק ההדברה הוא התחלת הפעולות בחלקות בהם מגדלים את חומר הריבוי בצלצולים (בדרך כלל באזור אחר בארץ בגלל מגבלות אקלים). על כן, טיפולי ההדברה יכללו גם טיפולי חיטוי וטיפול בזרעים על מנת להבטיח יצור חומר ריבוי (בצלצולים) חופשי מהפתוגן.
לדוח המלא הקישו כאן —> קרא עוד
