חוקר אחראי: אבי סדובסקי – מו"פ ערבה דרומית
רקע תאור הבעיה ומטרות המחקר
קמחיות הן מזיקים קשי הדברה. נזקי קמחית ההדר וקמחית הגפן במטעי רימון הולכים ומחמירים. הדברת הקמחיות מתבססת על שימוש נרחב בקוטלי חרקים, בעיקר בתכשירים רעילים מקבוצת הזרחנים האורגניים כגון כלורפיריפוס, או על שימוש בתכשירים סיסטמיים מקבוצת הניאוניקוטאידים כגון קונפידור, תכשירים שאינם ידידותיים במיוחד לסביבה, לאדם, ולפאונה המקומית. יעילות ההדברה הביולוגית של הקמחיות באמצעות פאונת האויבים הטבעיים הקיימת במטע אינה ברורה. מטעי הרימון הוותיקים בערבה סובלים מאוכלוסיות גדולות של קמחיות הגורמות לנזק רב ובמטעים הצעירים רמת הנגיעות עולה משנה לשנה.למעשה הידע שנצבר לגבי כנימות קמחיות במטעי הערבה, רימונים והדרים, דל מאד. בעבר דווח כי יתכן ויש קשר בין רמת הנגיעות בקמחיות והנגיעות הגבוהה בעשי פרי המאפיינת את מטעי הרימון הוותיקים בערבה. בעקבות המגמה להרחיב את מטעי הרימון בערבה, בעיקר רימון בכיר, והנזק הרב שנצפה מפעילות קמחיות בחלקות הרימון בחוות מו"פ ערבה דרומית, נוצר צורך לפתח ממשק הדברה לכנימות קמחיות. ממשק שישתלב עם ממשק הדברה משולבת ידידותי לסביבה המיושם בחלקות רימון בערבה. לצורך ישום ממשק כזה יש צורך להגדיר את מין הקמחיות הפעילות בערבה, ללמוד את הפנולוגיה שלהן, ללמוד את מיני אויביהן המקומיים הפנולוגיה שלהם, ולבחון יעילות תגבור מלאכותי באוייבים טבעיים כאמצעי ידידותי להדברתן.
