מזיקי רימון בערבה, הכרה פנולוגיה והדברה משולבת

פרטי דוח המחקר:

לשליחת הודעה פרטית לחוקר/ת, לחצו על השם למטה, ותשלחו ל "טופס יצירת קשר" בעמוד האישי שלו/ה:

שמות החוקרים:

אבי סדובסקי1, סבטלנה דוברינין 2, אלי הררי 3

1מו"פ ערבה דרומית, 2שה"מ משרד החקלאות ופיתוח הכפר, 3המכון להגה"צ מינהל המחקר החקלאי.

מבוא

רימון בערבה מהווה נישה ייחודית, חדשה, מבחינת ממשק גידול ושיווק בהשוואה לאזורי הגידול המסורתיים במרכז וצפון ישראל. עקב תנאי האקלים הקשים בערבה, האיכות הנמוכה של הקרקע והמים, ומגוון הפגעים, יש לבחון, להתאים, ולפתח במידת הצורך את הידע הקיים באזורים היותר קרירים לתנאים המקומיים. במחקרים קודמים נמצא כי זני הרימון הבכירים, בעלי קליפה וארילים אדומים וזרע רך, "עכ"ו ו"שני-יונאי", גדלים בהצלחה בערבה ומגיעים להבשלה בסוף יולי (כחודש לפני הבשלת רימונים במרכז הארץ). תקופה ייחודית בה אין רימונים טריים באיכות גבוהה בשווקי היצוא. ניתן יהיה לשווק פרי לשווקים אלה בתנאי פרי מופחת כימיקלים הגדל בממשק הדברה משולבת ידידותי לאדם והסביבה. על מנת ליישם ממשק הדברה משולבת בגידול מסוים יש להגדיר את מזיקי המפתח של הגידול, ללמוד את הפנולוגיה שלהם, המועד בו הם גורמים לנזק בגידול, מהות הנזק ומשמעותו הכלכלית, אויבים טבעיים ואמצעי ההדברה היעילים ביותר. מהידע שנצבר עד כה בתחום הגנת הצומח ברימון, נראה כי קיים הבדל מהותי במגוון פרוקי הרגליים ברימון בערבה לאלה במרכז והצפון. ההבדל הוא בסוגים ומינים, אוייבים טבעיים, פנולוגיה, הנזק לו הם גורמים ויעילות ההדברה של תכשרי הדברה המותרים ברימון. מסיבה זאת גובשה תכנית מחקר רחבה בתחום הגנת הצומח ברימון בערבה.

לדוח המלא הקישו כאן —>  קרא דו"ח מלא

Facebook
Twitter