השפעת מליחות מי ההשקיה על נוגדי חמצון ואנטוציאנינים בפרי הרימון

פרטי דוח המחקר:

לשליחת הודעה פרטית לחוקר/ת, לחצו על השם למטה, ותשלחו ל "טופס יצירת קשר" בעמוד האישי שלו/ה:

שמות החוקרים:

ד"ר חמוטל בורוכוב, סילבי יודנשטיין, יערה דנינו, אפי טריפלר, אמנון גרינברג – מו"פ ערבה דרומית
ד"ר נפתלי לזרוביץ – המכון לחקר המדבר, קמפוס שדה בוקר, אוניברסיטת בן גוריון

רקע, תאור הבעיה ומטרות המחקר:
הביקוש לפרי הרימון ומוצריו גדל מאוד בשנים האחרונות בעקבות הדיווחים המדעיים המצביעים על ערכם התזונתי והבריאותי הגבוה. הרימון ידוע כעמיד למליחות ולבורון, אינו רגיש לסוג ומרקם הקרקע ודורש טמפרטורות גבוהות יחסית. לפיכך, תנאי האקלים, הקרקע והמים בערבה הדרומית מתאימים לגידול רימונים ובשנים האחרונות נבחנת האפשרות לצרף את הרימון כגידול מטע נוסף לתמר. במחקר השוואתי בפירות מ- 11 קווי רימון נשירים בין המטע במו"פ ערבה דרומית למטע
בנווה יער התקבלו הבדלים משמעותיים במדדים פיזיקליים וכימיים של הפרי; עצמת הצבע ותכולת האנטוציאנינים היו נחותות בפרי הדרומי ואילו רמת נוגדי החמצון הייתה גבוהה יותר בפרי הדרומי.

לדוח המלא הקישו כאן —> קרא דו"ח מלא

Facebook
Twitter