השפעה ארוכת טווח של מליחות ובורון על תמרים מזן מג'הול ויכולתם להתאושש לאחר טיוב מי ההשקיה.

פרטי דוח מחקר:

במידה ותרצו לשלוח הודעה למחבר המחקר, הקישו על שמו ותועברו לטופס שליחת הודעה, בעמוד האישי שלו.

שמות החוקר/ים:

אפי טריפלר, זהבה יהודה ואורי שני- מו"פ ערבה דרומית

רקע ותאור הבעיה
מתחילת שנות ה 90 חלה עלייה מתמדת בהיקף השטחים של מטעי התמרים, בעוד כי ההיצע למים להשקית תמרים בערבה הדרומית עולה בקצב איטי יותר. מחקר רב שנתי בו נבחנה ההשפעה של מליחות ובורון על גידול עצי תמר, הצביע על רגישות הגידול למליחות, והראה כי על מנת להגיע ליבול . איכותי ברמת מליחות דומה לזו של "מי קו" בערבה הדרומית, נדרש "לשלם" ב"פחת יבול של 34%. הערכת צריכת המים של עצי תמר בשדה באזורי הגידול השונים חיונית לשיפור ממשק ההשקיה .
פונקציית הייצור של התמר למים מראה, כי על מנת לייצר 1 ק"ג של ביומסה טריה (עלים, אשכולות ופירות), רמת הדיות של העץ צריכה לעמוד על 588 ל' בשנה. פונקצית ייצור זו נמדדה עבור ארבע שנות המדידה של היבול (2005-2009). עוד נמצא שהתמר אינו רגיש במיוחד לבורון מבחינת קצבי הגידול והדיות שלו. ברמת המליחות הנמוכה של מי ההשקיה נמדדה השפעה שלילית של הבורון, המתבטאת
בריכוזי בורון גבוהים ולא שכיחים בממשק גידול חקלאי.

לדוח המלא הקישו כאן —> קרא דו"ח מלא

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter