ייעול השימוש במים והפחתת פוטנציאל זיהום מי התהום על ידי שימוש באומדן מאזני מים ומומסים בשדות מושקים

פרטי דוח מחקר:

במידה ותרצו לשלוח הודעה למחבר המחקר, הקישו על שמו ותועברו לטופס שליחת הודעה, בעמוד האישי שלו.

שמות החוקר/ים:

אפי טריפלר, זהבה יהודה ואורי שני- מו"פ ערבה דרומית

רקע, תאור הבעיה
היעילות הממוצעת של שימוש במים בייצור חקלאי בעולם נמוכה. לפי דו"ח של ה- FAO) Smith, 1995 ) רק כ – 50% מהמים הניתנים נצרכים על ידי גידולים. יתרת המים אובדת דרך התאדות ישירה מהקרקע, נגר עילי, או חלחול למי התהום. אזורים מדבריים בארץ מתאפיינים בהתאדות פוטנציאלית גבוהה, מיעוט משקעים ובמקורות מים מליחים.
השקיה אופטימאלית (כמות ועיתוי) תעלה את יעילות קליטת המים על ידי צמחים מחד, ומאידך, תקטין את כמות המים, המלחים והדשנים המוסעים למי התהום. השקיה זו מחייבת ידיעה מקדימה של שלושה גורמים: עיתוי ההשקיה, כמות ההשקיה וההרכב הכימי של המים. קביעה דינאמית ומרחבית של שלושת
הפרמטרים הללו אינה טריוויאלית והתרגום בפועל לממשק ההשקיה אינו חד-ערכי. לכן, בכדי לכוון את ממשק ההשקיה ממדידות בשדה, על המגדל לדעת כיצד לדגום ומתי. שאלה נוספת שקיימת היא מה מידת היציבות והיציגות במרחב הזמן של תכולת רטיבות ומליחות בית השורשים בתנאי השקיה מסודרת.

לדוח המלא הקישו כאן —> קרא דו"ח מלא

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter