אפי טריפלר 1, זהבה יהודה 2 ואלכס דוידוף 1
-1 המרכז לחקר ייעול השימוש במים, מו"פ ערבה דרומית; -2 האוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה

תאור הבעיה
החנקן הינו היסוד הרביעי בשכיחותו בצמח אחרי פחמן ויסודות המים (חמצן ומימן). רוב החנקן נקלט בצמח בצורת יון החנקה  (-NO3  )  וחלקו הקטן כאמון
( + NH4 ). החנקן מהווה מרכיב בחומצות אמינו המשמשות אבני בניין לאנזימים, קו- אנזימים, חלבונים וחומצות גרעין (Marschner, 1995 ). מספר גורמים משפיעים על זמינות החנקן לצמח בקרקע: תכולת הרטיבות, מליחות תמיסת הקרקע (Shenker et al., 2003) אקטיביות יון החנקה וטמפרטורה. תכולת רטיבות גבוהה משפיעה על מחזור  חילוף הגזים בקרקע, בייחוד חמצן, שבריכוזים נמוכים גורם לירידה בכושר קיבוע חנקן ע"י מיקרואורגניזמים ולירידה בתהליך הניטריפיקציה (הפיכת אמון לחנקה).

לדוח המלא הקישו כאן —>  קרא דו"ח מלא