שרון דבח 1, אפי טריפלר 2, זהבה יהודה 1,2 , אורי שני 1,2
1- האוניברסיטה העברית בירושלים. הפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה; 2- מו"פ ערבה דרומית.

מבוא
היעילות של שימוש במים בחקלאות נמוכה על פי רוב, ורק כ- 50% מהמים המיושמים נצרכים על- ידי הגידולים. יתרת המים מתבזבזת על-ידי התאדות ישירה מן הקרקע, נגר עילי או חלחול למי תהום. כיון שמי ההשקיה מכילים לעיתים דשנים, רמות גבוהות של מלחים ו\או חומרי הדברה, השקיה ברמה גבוהה מזו שהצמח יכול לקלוט בזמן מסוים תגרום להמלחת הקרקע ו\או מי התהום ולזיהומם. השקיה יעילה, קרי השאת יבולים במינימום מים, מחייבת יישום מים לקרקע בנפח ובעיתוי אופטימליים. תכנון ממשק השקיה מיטבי תלוי ביכולת להעריך את כמות המים
הנדרשת לקבלת יבול מיטבי. ממשק השקיה כולל קביעה של מנת המים לפולס השקיה ו של מרווח הזמן בין הפולסים כפונקציה של מכלול המשתנים העיקריים: תנאי האקלים , התכונות ההידראוליות של מערכת ההשקיה ומצע הגידול ; מין הצמח וגודלו (או צריכת המים שלו) .

לדוח המלא הקישו כאן —>  קרא דו"ח מלא