חוקר ראשי: אפי טריפלר

רקע, תאור הבעיה ומטרות המחקר:

השקיה יעילה, קרי השאת יבולים במינימום מים, מחייבת יישום מים לקרקע בנפח ובעיתוי אופטימליים. תכנון ממשק השקיה מיטבי תלוי ביכולת להעריך את כמות המים הנדרשת לקבלת יבול מיטבי באמצעות החזרת המים שנגרעו מהקרקע בתהליכי ההתאדות והדיות. ממשק השקיה כולל קביעה של מנת המים לפולס השקיה ושל מרווח הזמן בין הפולסים כפונקציה של מכלול המשתנים העיקריים: תנאי האקלים, התכונות ההידראוליות של מערכת ההשקיה והמצב הפיזיולוגי של הצמח. בשנים האחרונות פותחו במו"פ שיטות השקיה וציוד השקיה המאפשרות, באמצעות השקיה בתדירות גבוהה שמירה על תכולת רטיבות אופטימאלית בבית השורשים במהלך שעות האור בהן מים נקלטים אל צמחים. ממצאים מעונת 2011, בה נבחנו מאזני יבול ומים על צמחי סורגום, הראו כי השקיה בלילה, בהשוואה להשקיה בשעות האור, לחלחול מוגבר של מים אל מתחת לבית השורשים. לעומת זאת, הדחת המלחים מוגברת כתוצאה מהשקיה בשעות בהן קצב האוופוטרנספירציה זניח הורידה את מליחות בית השורשים. כפועל יוצא, העומד האוסמוטי הנמוך (בערכו המוחלט) בקרקע פיצה באופן כל שהוא על בעומד הקפילרי של המים בקרקע. מטרת המחקר היא לבחון את ההשפעה של השקית לילה על יעילות השימוש במים של גידולי שדה.

לדוח המלא הקישו כאן —> קרא דו"ח מלא