רקע, תיאור הבעיה ומטרות המחקר: שום הגינה (Allium sativum L.) הינו גידול בעל חשיבות עולמית המשמש כתבלין פופולארי, כתוסף בריאותי וכצמח מרפא. סקר עדכני של ה- FAO מצביע על עלייה של כ- 107% בייצור העולמי של שום, ובכ- 29% בישראל, בין השנים 2001 ל- 2011. לאחרונה התבצע בערבה הדרומית פרויקט לניקוי שום מהזן "שני" מווירוסים בשיטת הריבוי המריסטמתי. השום החופשי מווירוסים מצטיין בבצלים ושנתות גדולים במיוחד, וההצלחה בגידולו בערבה הדרומית הובילה להתארגנות אזורית של מגדלים למיזם ייצור חומר ריבוי משום זה. כיום מתבצע במו"פ מחקר לגיבוש תנאי הדישון והאחסון האופטימליים לגידול והתאמתו למטרת ריבוי. ערכו הקולינרי והבריאותי של השום, וכן עמידותו בתנאי עקה, מיוחסים למטבוליטים המשניים האורגנו-גופריתיים הנמצאים בשום בריכוזים גבוהים. מרכיבים נוספים בשום עם פוטנציאל בריאותי הם תרכובות פנוליות. פרסומים בספרות המדעית מצביעים על רגישות של תכולת התרכובות האורגנו-גופריתיות והפנוליות למליחות מי ההשקיה, כשהמגמה השכיחה יותר היא של מתאם חיובי. מאחר ומקורות המים בערבה הדרומית מליחים חשוב לברר כיצד משפיעה המליחות על ריכוזי מטבוליטים חשובים אלה בשננות השום הנקי מוירוסים בכל שלבי שרשרת הייצור. מטרת המחקר המוצע היא פיתוח הידע לאופטימיזציה של מליחות של מי ההשקיה לייצור חומר ריבוי עשיר במרכיבי טעם ובריאות של שום חופשי מווירוסים מהזן "שני" בתנאי הערבה הדרומית. מטרות המשנה הן לימוד השפעת המליחות על תכולת והרכב תרכובות אורגנו-גפרתיות ופוליפנולים בשננות והזמינות להתפתחות נגיעות מיקרוביאלית 1) במועד האסיף, 2) במהלך הייבוש והאחסון, ו- 3) בצאצאי חומר הריבוי. תוצאות המחקר יתרמו לביסוס ענף חקלאי חדש בערבה הדרומית לייצור חומר ריבוי של שום חופשי מווירוסים שתנובתו ואיכותו גבוהים, ולמיתוג המוצר המקומי.
לדוח המלא הקישו כאן —> קרא עוד
