מים מותפלים להשקיית ירקות שדה בערבה הדרומית

פרטי דוח מחקר:

במידה ותרצו לשלוח הודעה למחבר המחקר, הקישו על שמו ותועברו לטופס שליחת הודעה, בעמוד האישי שלו.

שמות החוקר/ים:

התפלת מים מליחים בנגב ובערבה מתקיימת במספר מקומות ויש תוכניות להתפיל מים בערבה התיכונה והדרומית. באזורים הללו המים המותפלים משמשים ברובם לחקלאות. התפלת המים בישראל מתבצעת רובה ככולה בשיטה של אוסמוזה הפוכה בה מורחקים מרבית המינרלים מהמים, כולל בורון שהרחקתו דורשת טיפול ייחודי. הרחקת המלחים ובמיוחד נתרן כלורי מהמים הינה חיובית מאחר והיא מאפשרת התפתחות יעילה יותר של הצמחים המביאה לשיפור היבולים. במים אלו ניתן להקטין את מנת ההשקיה ולהפחית את ההשפעות השליליות של הצטברות מלחים על הסביבה. לעומת זאת, המים המותפלים חסרים במינרלים חיוניים לצמח כולל סידן, מגניון וגופרה המורחקים בתהליך ההתפלה. באופן כללי בישראל, מינרלים אלו נמצאים במים השפירים ולכן החקלאים לא מוסיפים אותם כדשן.

השקיה במים שהגיעו ממתקן ההתפלה באשקלון גרמו לתופעות של מחסורי מגניון בגידולים שונים כמו בזיל, פרחים ועגבניות. תוספת מגניון למים פתרה את הבעיה. במחקר שהסתיים השנה הראינו את חשיבות הסידן, המגניון והיחס ביניהם במי ההשקיה על היבול והאיכות של עגבנייה ועמידותה כנגד מחלת רקבון הכתר. די ברור שלגידולים במצעים מנותקים יש הכרח להוסיף את היסודות החסרים בגלל חוסר היכולת של המצע לספק את היסודות לגידול הנמרץ. במרבית הקרקעות בישראל ישנו מאגר של סידן שכנראה יוכל לספק את צרכי מרבית הגידולים. לעומת זאת, מאגר המגניון קטן בהרבה מזה של הסידן. כפי שתואר למעלה מחסורי מגניון במגוון צמחים הופיעו בחלקות מסחריות אצל חקלאים בנגב שהשקו במים מותפלים. בניסוי מבוקר, שהתבצע על ידינו ברמת נגב, התקבלו מחסורים של מגניון בעגבנייה שגדלה בקרקע, כבר במהלך עונת הגידול הראשונה. צפוי שתופעות המחסור יתעצמו עם השנים כאשר מאגר המגניון בקרקע ילך ויקטן.

את המינרלים החסרים ניתן להוסיף כדשן, או לחילופין לספק אותם על ידי מיהול עם מים מליחים בהם ריכוז היסודות הללו גבוה. לשתי השיטות יתרונות וחסרונות: דישון המינרלים החסרים כרוך בעלות לא מבוטלת ודורש מערכת דישון נוספת, מאחר ולא ניתן להוסיף את כל היסודות החסרים  באותה תמיסת דשן בגלל בעיות שקיעה. בנוסף, ניתן לצמצם את מנת המים העונתית המקובלת כיום. מאידך, בשיטת המיהול אין עלות למינרלים ונפח המים גדל. החסרונות של שיטת המיהול הם עלייה במקדם השטיפה וזיהום הסביבה במלחים הנשטפים מבית השורשים. בחירת השיטה העדיפה דורשת אופטימיזציה אשר

לוקחת בחשבון את כל המרכיבים. מבדיקה ראשונית שעשינו עבור פלפל שגדל בערבה הצפונית לא מתקבלת תשובה ברורה לגבי   השיטה העדיפה. התברר שחסר לנו ידע רב בעיקר ביחס לתגובה של צמחים שונים לריכוזי מליחות נמוכים שלא היו זמינים עד כה וכיצד ישפיעו יחסי מיהול שונים על התוצאות. כמות המים המותפלים בישראל גדלה ובעתיד הקרוב יגיעו מים מותפלים לצרכים חקלאיים לאזורים נרחבים בארץ. הידע שיתקבל מהתוכנית הנוכחית ישמש לקבלת החלטות נכונות לגבי ניצול מיטבי של שימוש במים מותפלים לחקלאות.

לשאלה האם למהול מים מותפלים עם מים מליחים ובאיזה יחס, יש משמעות על כמות המים הזמינים להשקיה תוך התחשבות באיכות המוצר וזיהום הסביבה. עד כה, מחוסר ברירה החקלאות השתמשה במים בעלי איכות נמוכה ויש צורך אמיתי להמחיש את היתרונות של השקיה במים בעלי איכות טובה יותר תוך חסכון במים ומזעור הנזקים לקרקע ולמי התהום.

המחקר מיועד לקביעת מדיניות השקיה במים מותפלים בערבה הדרומית תוך כדי השאלה: האם מיהול מים מותפלים עם מליחים להוספת המינרלים שהורחקו בתהליך ההתפלה ודרושים לצמח על מנת להכניס גידולים חדשים ולקבל יבול מיטבי הינו פתרון נכון, כלכלי ובר קיימא מבחינה סביבתית?

לדוח המלא הקישו כאן —> קרא עוד

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter