פפריקה ( Capsicum annum) גדלה בישראל בעיקר בנגב הצפוני ובשפלה. הזריעה מתבצעת בסוף החורף והאסיף בסתיו. האסיף ממוכן. כל היבול מיועד לייבוש ולטחינה במפעלים בישראל ורובו המכריע (מעל 80%) מיוצא למדינות במערב אירופה. למפעלים הקולטים את הפפריקה ישנה בעיה להגדיל את שטחי הגידול (ללא הרחבת המפעל) עקב תקופת אסיף צפופה (סוף ספטמבר-דצמבר). הבעיה הינה בקצב הייבוש של המפעל שלרוב יכול לקלוט עד 80 דונם ביום. מאמצע אוקטובר כל החלקות בשלות לקטיף (לא משנה כבר מועד הזריעה) וממתינות לתור הקטיף. גידול פפריקה בערבה יאפשר הקדמה והארכה של עונת הקטיף, ובכך ניתן יהיה להגדיל את נפח הייצור של המפעלים. קיימת היתכנות טובה להפיכת גידול הפפריקה לגידול אלטרנטיבי לחקלאי הערבה הדרומית. ביבולים טובים אמור הגידול להניב רווחים יציבים וטובים למגדל, כאשר היקף הגידול כמעט ואינו מוגבל מבחינת המפעל הקולט. הפיכת פפריקה לגידול אלטרנטיבי בערבה הדרומית מצריכה בדיקה של מספר נושאים והם: א. השוואה בין זנים בשתילה ובזריעה ישירה בגידול בעונת הסתיו ב. אופטימיזציה בממשק המים והדישון ג. השפעת תנאי הגידול היבשים בערבה על איכות התוצרת ד. היתכנות של אסיף מכאנית בקרקעות החול של הערבה ה. הדברת עשבים בתנאי הערבה הדרומית. בשנת המחקר זו נתמקד רק בהשוואה בין זנים בשתילה ובזריעה ישירה בעונת הסתיו.
לדוח המלא הקישו כאן —> קרא עוד
