גדיד מכני מול גדיד ידני

פרטי דוח מחקר:

במידה ותרצו לשלוח הודעה למחבר המחקר, הקישו על שמו ותועברו לטופס שליחת הודעה, בעמוד האישי שלו.

שמות החוקר/ים:

אבי סדובסקי, אבשלום בבאי, מרג'ורי סטרום ואמנון גרינברג – מו"פ ערבה דרומית
אביטל בכר ואיתמר דר – המכון להנדסה חקלאית, מנהל המחקר החקלאי

מבוא ותאור הבעיה
מג'הול הוא זן התמר הגדול בישראל מבחינת מספר עצים (380 אלף, 66%), יבול (14.8 אלף טון, 50%), ופדיון לעץ הנע בין אלף לשלושת אלפים שקל לעץ. חלק משמעותי מהיבול משווק לחו"ל כמג'הול עסיסי (פרי מעל 18 גרם ולחות בין 22% ל 28%) ולאחרונה כמות קטנה של מג'הול "סופר עסיסי". אלה מוצרי פרמיום הפודים מחיר גבוה פי שלושה ויותר מזני תמר אחרים. מסיבה זו מושקע מאמץ רב בפיתוח שיטות לייצור, גידול ושיווק מוצרים אלה באיכות גבוהה. ייצור באיכות כה גבוהה דורש ממשק גידול קפדני עם השקעה גבוהה מאד של כח אדם מיומן. מספר ימי העבודה המושקעים בעיבוד דונם מג'הול (12 עצים) בשנה הוא 20 עד 24 . עיקר העבודה מושקע בהאבקה, דילול פרי, גדיד, וטיפול בפרי לאחר הגדיד.

לדוח המלא הקישו כאן —>  קרא דו"ח מלא

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter