השרשת חוטרי תמרים קטנים

פרטי דוח מחקר:

במידה ותרצו לשלוח הודעה למחבר המחקר, הקישו על שמו ותועברו לטופס שליחת הודעה, בעמוד האישי שלו.

שמות החוקר/ים:

משה גורן 1, עודד דגני 1, אפי טריפלר 2 יובל כהן 1
1המכון למטעים, מנהל המחקר החקלאי
2מו"פ ערבה דרומית

מבוא:
השרשת חוטרי תמרים עיליים (חוטרי אויר) נעשית על ידי "ארגוזם", והשרשתם על צמח האם. חוטרי הקרקע מנותקים מצמח האם, ורק אלה ששורדים מוצאים ונשתלים. כיום, החוטרים שנבחרים ל"ארגוז" או לניתוק, הינם גדולים מאוד, וצריך להשאירם זמן ארוך על עץ האם עד להשרשתם. לכן, חוטרים אלה מפריעים לעבודות במטע, מהווים מעמסה על עץ האם הצעיר ולעיתים השארתם פוגעת בקצב הצימוח שלו.
יתר על כן, רק מספר מועט מהחוטרים מנוצל ו"מאורגז", בעוד יתר החוטרים ושמדים.
בחלקות של שתילי תרבית רקמה אחוז הקליטה הינו גבוה מאוד, השתילים נשתלים אחר השרשתם במעבדה, הקשייתם וגידולם במשתלות. על כן, החלקות המתקבלות משתילים אלה הינן אחידות מאוד בגודל העצים. בנוסף, קצב הצימוח של שתילי רבית הרקמה המושרשים הינו מהיר מאוד, מה שמביא פעמים רבות לניבה מוקדמת. לעומת זאת, קליטתם בקרקע של חוטרים, לאחר הסרתם מצמח האם, הינה בעייתית. פעמים רבות לאחר שתילת חוטרים, עצים שאינם נקלטים בקרקע מתים לעיתים עד עשרות אחוזים), ונדרשת שתילת עצי מילואים להשלמת החלקה. כך מבוזבזים עבודה, זמן ומשאבים ולבסוף מתקבלות חלקות שאינן אחידות המקשות על העבודה במטע, ונפגעת ההכנסה כתוצאה מאיחור בכניסה לניבה מלאה של החלקה.

לדוח המלא הקישו כאן —>  קרא דו"ח מלא

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter