רן סולומון, זאב צומברג* וישראל פלמנבאום
שה“מ, המחלקה לבקר; *בדימוס

תקציר:
שיטת צינון פרות באמצעות שילוב של המטרה ואוורור מאולץ באבוס, נבחנה, פורסמה ומקובלת במרבית הרפתות בארץ ככלי יעיל להפגת עומס חום. התוצאות שהתקבלו מכבידים על שיפור ניכר ביצור החלב ובביצועי הרבייה. עומס החום במשקי החלב בערבה הדרומית כבד במיוחד, אולם בשונה מהמקובל, מרבית הרפתות באזור נוקטות בשיטת צינון ייחודית, המבוססת על הרטבה בלבד באבוס. גישה זו נפוצה באזור לאור התנאים המיוחדים, המאופיינים במשב רוח צפונית בעוצמה גבוהה יחסית, במרבית שעות היממה, במשך כל הקיץ. האוורור המאולץ מהווה את
ההוצאה העיקרית ברכישה, בהתקנה ובהפעלה של מערכת הצינון; לאור זאת עלתה שאלת כדאיות ההתקנה וההפעלה של מאווררים לאורך האבוס. בקיץ 2004 נעשתה חזרה על העבודה של קיץ 3סס2, אך בתנאים משופרים של הצבת הקבוצות: במפנה דומה מול הרוח הסנונית ובשיפור ההמטרה בקבוצת הביקורת (רוח טבעית). עיקר הממצאים: 1- לא היו הבדלים משמעותיים בטמפרטורה הרקטאלית של מדגם הפרות משתי הקבוצות (ממצאים דומים לאלו מקיץ 3סס2); 2- מהירות הרוח הטבעית שהתקבלה במרידות היתה כשליש מזו המומלצת באוורור מאולץ (ממצאים
דומים לאלו מקיץ 3סס2); 3- צריכת המזון בשתי הקבוצות היתה דומה, אך היתה נטיה קולה לצריכת מזון גבוהה יותר בקבוצת הרוח הסנונית )מימצא הפוך מזה שהתקבל בקייץ 3סס2(; 4- על פי ﬠקומת יצור החלב, לאורך כל היצור הסתמן יצור גבוה מעט בקבוצת האוורור; 5- מניתוח כלל האוכלוסיה של הפרות, היתה נטייה ליצור חלב, חמײמ ו-FMC גבוה יותר בקבוצת האוורור המאולץ; 6- מאידך. אוכלוסיית גבוהות התנובה של קבוצת האוורור יצרה באופן מובהק יותר חלב,  FMC וחמײמ מקבוצת הרוח הטבעית. אולם הפערים היו מתונים יותר מאלו שהתקבלו בקיץ 3סס2.

לדוח המלא הקישו כאן —>  קרא דו"ח מלא