שיפור היישום של תרסיסים על אשכולות במטעי תמרים

פרטי דוח מחקר:

במידה ותרצו לשלוח הודעה למחבר המחקר, הקישו על שמו ותועברו לטופס שליחת הודעה, בעמוד האישי שלו.

שמות החוקר/ים:

אברהם גמליאל, יהודית ריבן, מרים אוסטרווייל, ברכה שטיינר מינהל המחקר החקלאי
אורנה אוקו, סבטלנה דוברינין / האגף להגנת הצומח, שה"מ, משרד החקלאות
רחל בן צבי / צמח נסיונות
שי שטרן / מו"פ בקעת בית שאן
חואן גומז / ערדו"ם תמרים

תקציר
בתמרים מבוצעים מספר יישומי תכשירים במשך עונת הגידול למטרות מגוונות: איבוק עם הפריחה (לצורך האבקה והדברת פגעים), ריסוס להדברת מזיקים במהלך העונה (בעיקר כנגד עש התמר הקטן). בנוסף, מבוצע ריסוס נוסף בתמרים לחים למטרות עיכוב הבשלה ומניעת השחרה. יישום תכשירים בתמרים מאופיין בשתי מגבלות עיקריות, מיקום האשכולות בגובה רב אשר מחייב השקעת אנרגיה רבה בהסעת התרסיסים מהקרקע. לחלופין מקובלת שיטת ריסוס בנפח תרסיס גדול אשר מבוצעת באמצעות רובי ריסוס שמופעלים על ידי רססים שניצבים על כלי גובה. בשיטה יישום זאת נדרש כח אדם רב, ההספקים נמוכים, קיים בזבוז תכשירים, ובעיית בטיחות המפעילים שניצבים על כלים בגובה אשכולות גדולים וצפופים אשר
מקשים על חדירת תרסיסים לפרות הפנימיים. מגבלה זו מחריפה בעיקר בריסוסים בשלב מתקדם של התפתחות האשכולות, כגון מווסתי הגידול אשר מיושמים במטרה לעכב הבשלה (בזנים לחים דוגמת הזן חיאני).

לדוח המלא הקישו כאן —> קרא דו"ח מלא

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter