במהלך השנים האחרונות ﬠוברים מטﬠי התמרים באזור הﬠרבה הדרומית להשקיה
במים מלוחים או בקולחים (מא'לת). האחרונים מתאפיינים ברמת בורון גבוהה (ppm 1.2- 2 ), מﬠבר לריכוזי הסף המקובלים ﬠבור מרבית הגידולים (ppm 0.5 – 0.7(. התמר ﬠמיד למליחות ((Maas; 1984, Fur and Armstrong; 1962  האחרון הראה תחילת ירידה ביבול החל מ 4 ds/m. ﬠבודות מאוחרות יותר (Aljaburi, 1997) ו (Hassan, 1990, 1993)  הראו שﬠץ תמר ﬠמיד לריכוז' מלח גבוהים הודות להתאמה אוסמוטית וליכולת לרכז Na ו Cl בﬠלים. מאירי (Meiri et al, 1997, 1993) הראה ירידה בקצב התארכות הﬠלים והלולב, ובשטח חתך היידה ﬠם ﬠליית מליחות תמיסת מי ההשקייה. בנוסף, חוקרים אלו דיווחו ﬠל ﬠלייה באיכות הפרי  (מג'הול) ﬠם ﬠליה במליחות תמיסת מי ההשקייה וירידה במקדם ההשקייה. בחיפוש נרחב במאגרי מידﬠ לא נמצאה ﬠבודה ﬠל בורון בתמרים פרט לנתוני מﬠבדת המליחות בריברסייד המﬠריכה את התמר כﬠמיד מאד, אולם זאת בהתבסס ﬠל תצפיות כלליות ולא ﬠל ניסויים מבוקרים.

לדוח המלא הקישו כאן —>  קרא דו"ח מלא