תגובת שורשים וצמחים לממשקי השקיה ואיכות מים

פרטי דוח מחקר:

במידה ותרצו לשלוח הודעה למחבר המחקר, הקישו על שמו ותועברו לטופס שליחת הודעה, בעמוד האישי שלו.

שמות החוקר/ים:

המפתח לייעול מושג על ידי הבנת התהליכים הפיזיקאליים והביולוגיים המתרחשים במערכת הרצף קרקע- צמח- אטמוספרה (SPAC .)
המים נעים מהמדיה הנקבובית של הקרקע לעבר תווך רווי של דופן תאי השורש (המסלול האפופלסטי). מסלול מקביל הינו דרך תעלות מים המצויות על גבי ממברנות תאי השורש (המסלול הסימפלסטי). מסלול זה אינו יכול להיחשב פאסיבי לחלוטין.
פוטנציאל המים בשכבת הגבול שבין הקרקע ובין השורש הנו ערך קריטי וחשוב במודלים לתיאור קליטת מים על ידי צמחים. בספרות קיימים שני גישות לתיאור קליטת מים: [1 ] הגישה המקרוסקופית בה הקליטה מתרחשת לפי פונקצית התפלגות השורשים במרחב, ללא התייחסות למורפולוגיה של השורש; [2] הגישה המיקרוסקופית המתארת קליטת מים אל שורש בודד בעל גיאומטריה גלילית.

לדוח המלא הקישו כאן —>  קרא דו"ח מלא

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter