אפי טריפלר ואלכס דוידוף

החנקן הינו היסוד הרביעי בשכיחותו בצמח אחרי פחמן ויסודות המים (חמצן ומימן). רוב החנקן נקלט לצמח
בצורת יון החנקה ( NO3- ) וחלקו הקטן כאמון ( NH4+ ). החנקן מהווה מרכיב בחומצות אמינו המשמשות אבני בניין לאנזימים, קו- אנזימים וחלבונים וחומצות גרעין (Marschner, 1995 .)
כמה גורמים משפיעים על זמינות החנקן בקרקע לצמח: תכולת הרטיבות, מליחות תמיסת הקרקע (Shenker et al., 2003 ), אקטיביות החנקה וטמפרטורה. תכולת רטיבות גבוהה משפיעה על מחזור חילוף הגזים בקרקע, בייחוד חמצן שבריכוזים נמוכים גורם לירידה בכושר קיבוע חנקן ע"י מיקרואורגניזמים ולירידה בתהליך הניטריפיקציה (הפיכת אמון לחנקה).

לדוח המלא הקישו כאן —>  קרא דו"ח מלא